התפתחות טכנולוגית- מקדמת או מנוונת את האדם?

מאת: עידו בן יוסף

אייפון, אנדרואיד, טבלט, מחשב נייד, אפליקציה, פלזמה, כל אלה הם מושגים השגורים בפיהם של כל ילד וילדה שנולדו בעשור האחרון, מושגים שעד לפני כ-30 שנה, מעטים היו האנשים שידעו במה מדובר, על אחת כמה וכמה שהחזיקו אחד מהמכשירים הללו.

ההתפתחות הטכנולוגית בעשורים האחרונים תפסה תאוצה ובכל שנה מוצרים טכנולוגים חדשים עולים על המדפים ודוחקים את קודמיהם למחסנים. אתרי האינטרנט מלאים במסרים, תוכן שיווקי ושלל עיצובים גרפים מדויקים עם קריאייטיב שעושה חשק לקנות ולקנות… כיום, תעשיית הטכנולוגיה מתגמלת את עובדיה בשכר יפה ועל כן נחשבת לנחשקת בשוק והביקוש הרב מאפשר לתעשייה להתפתח עוד ועוד. מעגל זה יוצר את המשך צמיחתו של תחום הטכנולוגיה בעולם.

כבר בשנת 1927, בסרט האילם "מטרופוליס", מתואר רובוט בעל חזות של אישה והתנהגות אנושית לחלוטין, אך באותן שנים הרעיון נראה כמופרך לחלוטין ועל כן נקרא 'מדע בדיוני'. כיום, המדע הבדיוני של תחילת המאה ה-20 נראה מציאותי מתמיד. למשל, חקר האינטליגנציה המלאכותית (artificial intelligence) הניב תוכנות אשר מסוגלות לנהל שיחה טלפונית עם בן אנוש מבלי שזה האחרון יבחין במשהו יוצא דופן. "סופיה" היא רובוטית שפותחה בערב הסעודית והיא נחשבת לאחת היצירות המתקדמות ביותר. סופיה מסוגלת להשיב על שאלות, לספר בדיחות, להביע הבעות פנים של שמחה, כעס, עצב וכו' ואף קבלה בשנת 2017 אזרחות בערב הסעודית.

כולנו מכירים את הסצנה מסרטי מדע בדיוני, לפיה ישנו כשל במערכת ואחד הרובוטים מפתח מחשבה בעלת רצונות, רגשות וצרכים. אותו רובוט יהיה מאוחר יותר מנהיג הרובוטים במלחמת העולם כנגד בני האדם. 

אז האם האנושות מתקדמת לעבר מלחמת עולם כנגד הרובוטים כפי שמנבאים סרטי המדע הבדיוני? כן ולא.

לא, איני סבור שהסיטואציה המתוארת בסרטי מדע בדיוני עלולה לקרות, שכן הרובוטים עובדים על פי קוד תכנות שמזין המתכנת (בן-אדם). אני אסביר. רובוט הוא בעל יכולת למידה (כמו מחשב שמקפיץ לנו פירסומות שתואמות את תחומי העניין שלנו- הוא לומד), כלומר התנהגות מסוימת של רובוט יכולה להתחזק (להתבצע יותר) אם הוא יקבל חיזוק חיובי לאותה התנהגות, חיזוק חיובי שייקבע על פי אותו מתכנת. חיזוק שכזה יכול להיות למשל המילה "תודה" או חיוך. כלומר ההתפתחות של הרובוט "מוגבלת" לפי אותם קודים שהכניס לו המתכנת.

כן, אני סבור שבני האדם בקרוב מאד יילחמו בטכנולוגיה שתופסת נפח גדול מחיי היום יום שלנו. כאמור, כמעט כל התפתחות טכנולוגית נועדה למקסם את נוחות הצרכן (אנחנו)-החל ממוט הילוכים אוטומט ברכב (מדוע שאני אחליף הילוכים אם הרכב יכול לעשות זאת בעצמו?), אופניים וקורקינט חשמלי וכלה במכשירים ניידים שמכילים את כל עולמנו (מספרי טלפון, אירועים, חשבונות וכו'). המשותף לכל אלה הוא שרמת הפעילות שלנו פוחתת ככל שההמצאות מתחדשות ומתרבות.

בשנים האחרונות האנושות עוברת תהליך של שינוי הן בפן ההתנהגותי חברתי והן בפן הפיזי ביולוגי. הרשתות החברתיות הן אחד הגורמים המרכזיים לשינויים אלה. פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם הן שלושת הרשתות החברתיות המוכרות ביותר בעולם והן מאפשרות תקשורת בין אנשים ושיתוף אנשים שנמצאים ברשת בתכנים של תמונות, הודעות, מחשבות ועוד. הבעיה ברשתות הללו מתחילה בכך שילדים משתמשים ברשתות מגיל צעיר ולכן תהליך הלמידה שלהם את ההבנה החברתית לוקה בחסר.

ילד לומד על ידי אינטראקציה עם ילדים אחרים כיצד ראוי או לא ראוי להתנהג. כאשר ילד מעליב את חבר שלו וגורם לו לבכות הוא למד שלהעליב זה לא טוב משום שזה גורם לעצב. ברשתות החברתיות הילדים אינם באים באינטראקציה עם הצד השני ולכן אינם מבינים ואינם צריכים להתמודד עם ההשלכות של האמירות שלהם. מסכי המחשב משמשים לנו כמחבוא ומאפשרים לנו להתחמק מהתוצאות של מעשינו. הדבר מביא לכך שכיום יש שיח מאד אלים ברשתות החברתיות (שיח שאני בספק אם היה מתנהל פנים אל פנים).

בנוסף לשיח האלים שנוצר, ילדים שגדלים עם "טכנולוגיית המסכים" מגלים בעיה בדחיית סיפוקים. בעידן של היום הנגישות היא דבר של מה בכך (אם המחשב לא מעלה לנו את עמוד האינטרנט תוך 10 שניות אנחנו סוגרים ופותחים שוב) וכאשר דברים אינם נגישים, אין לילדים את היכולת להתאזר בסבלנות ולהמתין. הכל כאן ועכשיו.

לא פעם שמעתי את המשפט "כל דור שונה מהדור הקודם שלו", אך הפעם המשפט הזה נכון גם מבחינה פיזית. מחקרים מראים כי ילדים שמבלים שעות רבות מול מסכי המחשב או הטלוויזיה מפתחים מבנה מוחי שונה מילדים שגדלו ללא הטכנולוגיה הזו. בדיקות MRI מראות שהשוני במבנה המוח נמצא באזורים שאחראים על ביקורת עצמית ודחיית סיפוקים.

האם התפתחות שונה של המוח בעקבות השינויים הטכנולוגים היא בהכרח דבר רע?

ימים יגידו. הטכנולוגיה מביאה את האנושות להישגים שלא נראו מעולם, אך בה בעת ניתן לומר כי אותם אנשים שבאמת מפתחים את הטכנולוגיה הם לא יותר מאחוז קטן של האנושות, אותו אחוז קטן שגורם לשאר האנושות להשתמש פחות ביכולות המוחיות שלו וביכולות הגופניות שלו.

על כן אני חושב שההתפתחות הטכנולוגית היא טובה עד מידה מסוימת וכיום אנו נסמכים יתר על המידה על הטכנולוגיה הקיימת. אנו תלויים בטכנולוגיה ולא מסוגלים להסתדר בלעדיה. חשבו על עצמכם מסתדרים שבוע שלם ללא פלאפון ומחשב. משימה שנראית כמעט בלתי אפשרית. ניתן רק לדמיין מה תטמון בחובה המציאות עוד 50 שנה אם זהו התהליך שעברה האנושות תוך 30 שנה.

לא בכדי אמר אלברט איינשטיין "I know not with what weapons World War III will be fought, but World War IV will be fought with sticks and stones".

("אני לא יודע באיזה נשק יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל במלחמת העולם הרביעית, יילחמו עם מקלות ואבנים")

ואנחנו, האנשים, צריכים לזכור שהאנושות והאנושיות קדמה לטכנולוגיה וקודמת לה. שכן אם נשכח זאת אולי ניתן יהיה לומר שהיינו כאן לפניה אך לא בטוח שניתן יהיה לומר שנהיה כאן אחריה. 

הכותב הוא עידו בין יוסף, מומחה לכתיבה טכנולוגית, מאמין שהאנושיות קדמה לטכנולוגיה.